חִלַּקְלֵק
1, פ״י, בינ׳ מְחַלַקְלֵק, – עשה שיהיה חלקלק : מעמיקי שפה ומחלקלקי לשון עליהן הוא אומר יהי דרכם חשך וכו׳ (תד״א טו). ואם תהיה הסבה הקדמת המחלקלק קדם הקובץ (קאנון ג יו ב ז). ולא יפלטו (הלֵחות) בקיא ולא ימעדו ברפואות המשלשלות המחלקלקות יצטרך שתנקם וכו׳ או שתשימם עם המחלקלקים (שם ג א ב יא).
1) עי׳ ערך חֲלַקְלְקָה.
2) משק׳ פְּעַלְעַל, אדמדם, ירקרק, מן חָלָק.