חֲלַקְלְקָּה

1, ש"נ, מ"ר חֲלַקְלַקּוֹת, — א) מקום חלקלק, שאדם מחליק עליו ונופל, schlüpferige Stelle; place glissante; slippery place:  לכן יהיה דרכם להם כַּחֲלַקְלַקּוֹת באפלה ידחו ונפלו בה (ירמ' כג יב).  יהי דרכם חשך וַחֲלַקְלַקּוֹת ומלאך יי' רדפם (תהל' לה ו).  — ב) בהשאלה, דברים חֲלָקִים, פתוי, רמאות:  ובא בשלוה והחזיק מלכות בַּחֲלַקְלַקּוֹת (דני' יא כא).  ונלוו עליהם רבים בַּחֲלַקְלַקּוֹת (שם לד).



1 משק' פְּעַלְעַל, אדמדם, ירקרק, מן חָלָק.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים