חֲלַקְלְקָּה
1, ש"נ, מ"ר חֲלַקְלַקּוֹת, — א) מקום חלקלק, שאדם מחליק עליו ונופל, schlüpferige Stelle; place glissante; slippery place: לכן יהיה דרכם להם כַּחֲלַקְלַקּוֹת באפלה ידחו ונפלו בה (ירמ' כג יב). יהי דרכם חשך וַחֲלַקְלַקּוֹת ומלאך יי' רדפם (תהל' לה ו). — ב) בהשאלה, דברים חֲלָקִים, פתוי, רמאות: ובא בשלוה והחזיק מלכות בַּחֲלַקְלַקּוֹת (דני' יא כא). ונלוו עליהם רבים בַּחֲלַקְלַקּוֹת (שם לד).
1 משק' פְּעַלְעַל, אדמדם, ירקרק, מן חָלָק.