א) פ"י, עת' יַחֲלֹש, — עשהו חַלָּשׁ, גבר עליו, שבר אותו, schwächen, besiegen; affaiblir, défaire; weaken, vanquish: וַיַּחֲלֹש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב שמות יז יג. — °ובינ': ולולי תפלת משה היה (עמלק) חולש את ישראל ראב"ע שמות יז יג.  כי הוא (היין) חולש הגידים המניעים אותם ומוליד חלאים רעים שעשוע' לר' זבדא. — ב) פ"ע, עת' יֶחֱלַש, נהיה חַלָּשׁ, schwach sein; être faible; be weak ובמשמ' יותר חזקה, נפל בלי כח החיים: וגבר ימות וַיֶּחֱלָשׁ ויגוע אדם ואיו איוב יד י. — *וחָלְשָׁה דעתו: ואפילו שיראה אותו (את החולה) נטוי למות אינו אומר לו צו לביתך שלא יחלש דעתו מד"ר קהל', כי ברוב. — ופָעוּל *חָלוּשׁ, חֲלוּשָׁה: ומעשה בר"ג שהיה חלוש חלפו לו שמן השיש ולא קבל דא"ר י.  משל לשני אתליטים אחד חלוש ואחד גבור נצח הגבור לחלוש ונטל עטרה בראשו מד"ר שמות כא.  אם יהיה הגבור למעלן והחלוש למטה על אחת כמה וכמה (שינצח הגבור) שם כד.  שכן לב האדם ומחשבתו עומדת לו במקום מראה ספיריית לקבל מחשבות זולתו קצת קבול חלוש ידע' הפניני, פ' תהל' טו.  יש אנשים חלושי ההרכבה צריך כמה תרופות להשיבם שבט יהודה ז. — °חלוּשי המציאות, במשמ' יקרי המציאות: ואלה ענינים חלושי המציאות מאד נעלמים אמונה רמה א.

— נִפע', °נֶחֱלַשׁ: — כמו קל, ואמר הפיטן: רגש ולחש ועת לדתו נִחש, וברשפיו הכחש ובחלש נֶחֱלָשׁ ולא חש יוצר שבת זכור, אץ קוצץ. — והמשורר אמר: ינוסון מאשוני נֶחֱלָשִׁים, לעפעפי והם נעים ונדים ר"י הלוי, אהה. — ובדקדוק: אותיות נחלשות, שאינן יוצאות בהברה: דע כי ארבע (אותיות) האלה האלף וההא והויו והיוד נחלשים במלים תשו' מנח' ודונש, ערך הרות. 

— הִפע', °הֶחֱלִישׁ, — כמו קל, ואמר הפיטן: שחת מבצר מַחֲלִישִׁי וחורשי, מלון קצו נתנו דורשי יוצר שבה"ג, ישעי. — ומצוי בספרות: וכאשר ראו הרועים שהיהודי היה מחליש עניינם הרגוהו שבט יהודה ו. — והחליש דעתו: אל תגנה מקח חבירך ואל תחליש דעתו כי זה מנהג לחסרי דעת תפוחי זהב קכב.. 

— פֻע', * חֻלַּשׁ: כזה שחולש ומשתייר פסיק' רבתי, זכור.

— נִתפ', °נִתְחַלֵּשׁ: שבו (במזל טלה) יתחילו הימים להוסיף על הלילה והחמה עולה אל גבוה והחום מתגבר והקור מתחלש צוה"א לר"א בר חייא ג.  מתחלשת ומתכחשת מתדלדלת והולכת ערוך, ערך מתנונה.  ואף הזקנים כמו כן כשמתחלשים שערם מתלבן חזקוני, תזריע.  או יתחלש שכלו ויצא מדעתו כי לא יוכל לקבל השפע העליון ההוא כענין בן זומא מנח' קנא' לר"י מפסיא 104.  עמוד אחד מן הארץ עד לרקיע וצדיק שמו על שם הצדיקים וכשישראל צדיקים מתגבר ואם לאו מתחלש והוא סובל כל העולם הריקנטי, בראש'.