*, ש"נ, מ"ר, חֲמוֹרוֹת, — הנקבה של החמוֹר,  אָתוֹן:  בן סוסיא ובן חמורה כאחד אסורין זה עם זה (תוספתא כלא' ה ד).  חמורה שתובעת זכר מרביעין אותה בשביל שלא תצין (שם מו"ק ב יא).  חמורה שלא ביכרה וילדה שני זכרים (שם בכור' א יט).  מה עשה צבעון וענה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה (ירוש' ברכ' ח יב:).  כל שאזניו קטנות אמו סוסה ואביו חמור גדולות אמו חמורה ואביו סוס  (שם כלא' ח לא ג).  שלא יסתכל אדם באשה נאה וכו' ולא בחמור ולא בחמורה ולא בחזיר ולא בחזירה ולא בעופות בזמן שנזקקין זה לזה (ע"ז כ:).  משל לחמורה שרעת ונכוית ויצא בנה כווי (מד"ר ויקר' טו).