1, חֲמֹר, ש"ז, מ"ר חֲמוֹרִים, חֲמֹרִים, חֲמוֹרֵינוּ, חֲמוֹרֵיכֶם, חֲמוֹרֵיהֶם, — א)  בע"ח הולך על ארבע, משמש לעבודה ורֹכבים עליו,  Esel;  ane;  ass: כי יתן איש אל רעהו חמוֹר או שור או שה וכל בהמה לשמר  שמות כב ט.  כי תראה חֲמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו  שם כג ה.  עני ורכב על חמור  זכר' ט ט.  ויהי לי שור וַחֲמוֹר צאן ועבד ושפחה  בראש' לב ו.  ידע שור קנהו וחמוֹר אבוס בעליו  ישע' א ג.  ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על הַחֲמֹר וישב ארצה מצרים  שמות ד כ.  היא רכבת על הַחֲמוֹר וירדת בסתר ההר  ש"א כה כ.  לא תחרש בשור וּבַחֲמֹר יחדו  דבר' כב י.  שוט לסוס מתג לַחֲמוֹר  משלי כו ג  .  — ובכנ':  ויחבש את חֲמֹרוֹ ויקח את שני נעריו אתו  בראש' כב ג   ויעמס איש על חֲמֹרוֹ וישבו העירה  שם מד יג  ויפתח האחד את שקו תת מספוא לחֲמֹרוֹ במלון  שם מב כז.  למען ינוח שורך וַחֲמֹרֶךָ וינפש בן אמתך והגר  שמות כג יב.  — ומ"ר:  עשרה חֲמֹרִים נשאים מטוב מצרים  בראש' מה כג.  וצמד חֲמוֹרִים חבשים  ש"ב יו א.  ויביאהו לביתו ויבול לחֲמוֹרִים  שופט' יט כא.  וגם תבן גם מספוא יש לַחֲמוֹרֵינוּ  שם יט.  ואת חֲמוֹרֵיכֶם יקח ועשה מלאכתו  ש"א ח יו.  וישאו את שברם על חֲמוֹרֵיהֶם וילכו משם  בראש' מב כז.  — *בן חמור:  מודים חכמים לר' יהודה בסוס בן סוס בן חמור עם חמור בן חמור בן סוס  ירוש' כלא' ח לא ג.  — וגם *לנקבת החמור, האָתוֹן:  חמור שלא ביכרה וילדה שני זכרים  בכור' א ג.  שתי חמורים שלא ביכרו ילדו שני זכרים  שם.  מקבלין עגלין וסייחין למחצה ומגדלין אותן עד שיהיו משולחין והחמור עד שתהא טוענת  ב"מ ה ד.  השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה  שם ו ג.  השוכר את החמור לרכוב עליה ומתה לו בחצי הדרך  גמ' שם עט..  — *חמור הבר:  שור ושור הבר חמור וחמור הבר חזיר וחזיר הבר אעפ"י שדומין זה לזה כלאים זה בזה  תוספתא כלא' י';ח.  — *חמור הים:  שחמור היבשה אסור וחמור הים מותר לפי שיש בו סימני טהרה  שבט יהודה לב.  — *בין חֲמוֹר לערוד, ישתמשו במליצה זו למשל להבדל קל שקשה להרגיש בו וצריך לזה אור היום:  שיכיר בין זאב לכלב  (הוא זמן ק"ש)  ר"ע אומר (משיכיר) בין חמור לערוד  ברכ' ט:.  —  ומליצה, *הלך חֲמוֹרֶךָ , במשמ' הפסדת:  מעשה בפרה שניטלה האם שלה והאכילה ר"ט לכלבים ובא מעשה לפני חכמים התירוה וכו' אמר ר"ט הלכה חמורך  טרפון אמר לו ר"ע ר"ט פטור אתה  בכור' ד ד.  —  *וחמור בחלום, סימן טוב:  הרואה חמור בחלום יצפה לישועה  ברכ' נו:. — קצת משלים:  אין חמור נוהק אלא מתוך כפיפה של חרובין  ירוש' סוף יומא.  פסיעותיו2  של החמור השעורים  שבת נא:, ר"ל לפי השעורים שנותנים לו כן פסיעותיו.  אם יקרא אותך חברך חמור נעור כחמור  חבור יפה מהישועה לר' נסים.  המשל אומר מי שאינו יכול להכות החמור מכה האוכף   יהושע אבן שועיב צב:  אומרים בלשון לעז מה שחשב החמור חשב בעליו  אהרן בן גרשון אבן אלרבי, REJ 1870,69.  —  *חֲמוֹר נושא ספרים, משל לאדם שקורא בספרים ואינו מבינם או אינו מתפעל מהם:  אנשים למדו החומש והמקרא והספיק להן בגירסת הפסוק מבלי הבנת ענין ואינם יודעים פירוש המלות ושמוש הלשון והם בתבונת חמור נושא ספרים מדבר בלי יבין מוצא שפתו כל משרתיו כוזבים  אסף ב, ס יט.  —  *וחמור נושא מספוא:  אשר יגע לקנות ספרים ולא יודע בפתרון הדברים, כמו אופה אשר אפה לחמו ולא אכל רק מאחרים.  וכגבר ארס בתולה ולא ידעה מנהג הגברים, וכחמור נושא מספוא ולא אכל השעורים  מראה המוסר ח:.  — °אם יעלה החמור בסולם3  משל לדבר נמנע:  אם יתלבן השק יתלבן הכסיל ואם יעלה חמור  בסולם תמצא  דעת בכזבם  פרקי רבינו הקדוש ד.  אם יעלה חמור בסולם כן תמצא דעת בשוטים  מדר' מעש' תורה ד, ביהמ"ד ילינק ב.  אני הרשום למטה כתבתי ונקדתי את התפלה לק"ק וירמיישא וסיימתי אותה כ"ב שבט ריז"ל (רי"ז לפרט) לאלף הששי חזק ונתחזק, הסופר לא יוזק, לא היום ולא לעולם, עד שיעלה חמור בסולם1  א' אפשטין מנהגי וירמייזא.  — וכנוי שוטים:  ואינם בקיאים במלאכת המרקחות והצרופים ודברים אחרים נאותים למלאכה רק לישב ולמכור אין צריך לומר במלאכת הרפואה שכלם חמורים  אגר' אליהו למשפחתו בפירירה.  — ובלשון העם חֲמוֹר חמורֹתים, שוטה כפול ומשֻׁלש.  — *ירקות חמור, ע' ירק.  — °רגל חמור, עי' רגל.  — ב)  *במלאכה, כעין כן עשוי להעמיד עליו דבר:  חמור של נפחין טמא  כלים יד ג.  הקיש על המריש וכו' ועל חמור של רחים של יד  זבים ד ב.  חמור שתחת המלבן והספילין שתחת הרגלים  תוספתא כל' ב"מ ח ג.  אפילו את נותן את הרשע כחמור של חרשים אין את מועיל ממנו כלום  מד"ר בראש' ע.

*אֻכַּף.  — אתון.  —  חבק.  — חבשׁ.  — חַמָּר.  — *חִמֵר.  — *מרדעת.  — מתג.  — נהק.  — *נושא בני אדם.  — *נער. — *סיח.  — עיר.  — *ערוד.  — פֶרֶא.  — פרד, פרדה.  — רכב.  — רסן.  — תַּאֲנָה.