*, ש"נ, מ"ר רְשׁוּמוֹת, – רק בצרוף דורשי רשומות, דורשי כתובים בדרשות שונות1: ואדיריהם שלחו צעיריהם למים ולא מצאו וכו' דורשי רשומות אמרו לא מצאו דברי תורה שנמשלו למים (מכי' בשלח מסכ' ד, מא"ש, מה.). ויראהו יי' עץ וכו' דורשי רשומות אמרו הראהו דברי תורה שנמשלו לעץ (שם שם, מה:). ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא וכו' דורשי רשומות אמרו ישראל קראוהו מן (שם שם, מט:). וילקטו אותו בבקר בבקר וכו' דורשי רשומות אמרו מכאן שהיה במן בזעת אפך תאכל לחם (שם שם, נ.). ולדבקה בו וכו' דורשי רשומות אומרים רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם למוד הגדה שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה ומדבק בדרכיו (ספרי דבר' מט). הזרוע וכו' דורשי רשומות היו אומרים נתן לו זרוע תחת היד (שם שם קסה). דורשי רשומות אמרו כולהם יש להם חלק לעולם הבא מה טעמא לי גלעד וכו' זה אחאב מלך ישראל שנפל ברמות גלעד וכו' (ירוש' סנה' י ב). וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים, דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים (ב"ק פב.). דורשי רשומות אומרין האדם נידון אחר רובו (מד"ר קהל' סדרא תליתאה, זבובי מות). – ובסהמ"א: דורשי רשומות אומרין אין רפידים אלא רפיון ידים (מדה"ג שמות יז ח, הופמן, 182).
1 [הוראתו המדֻיקת של צרוף זה, שכנגדו גם דורשי חמורות (או המורות), לא התבררה, ועי' בהערות המחבר לערכים הֹמֶר, חֲמוּרָה, ד. חֹמֶר, המביע גם הוא את ספקותיו כלפי הפרושים שהֻצעו. ואמנם אפשר היה להבין דורשי רשומות בדרך פשוטה כדורשי המימרות הרשומות, הכתובות במקרא, ואולי ואולי אין גם דורשי המורות (אם כך נכון) אלא דורשי הָאֲמוּרוֹת בתורה, ואף הצרוף המצוי "דרש מקרא זה כמין הומר" (כנוסחו של רסע"ג) לא יהיה לפי זה אלא כמין הָאֹמֶר, כדרך המאמר והמשל המובא בענין. וצ"ע.]