חַמּוּק

1, ש"ז, מ"ר חַמּוּקִים, חַמּוּקֵי, — בליטה וסבוב, Umriss; contour; outline: מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חַמּוּקֵי2 ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן (שה"ש ז ב). — °חַמּוּקֵי ירך, כנוי אצל הפיטנים לישראל: תעו במדבר בישימון דרך, כנחש עלי דרך, שלח יד בחמוקי ירך, ועל כל ראש דרך, זנב כל עוברי דרך (יוצר לשבת זכור, אץ קוצץ). זכור דבר עתק בכל ערך, על חמוקי ירך, לדרורי פרך, הקדים ויצא בדרך, לזנב כל ברך (שם, זכור את).



1 רק בעברית ולא נתברר מקורו ומשמעתו האמתית, ועי' הערה לקמן.

2 רוב הקדמונים פרשוה במשמ' סבוב, מן חמק, התחמק, עי"ש, אמר ריב"ג: חמוקי ירכיך ר"ל הפיאות. ע"כ. וכן ראב"ע: י"א שהוא המקום שיסוב הירך וכן יפרש תתחמקין. ע"כ. אך עצם משמ' הנטיה והסבוב של השרש חמק אינו דבר ודאי. עכ"פ כבר החליטו משמעה זו לחמּוק כל הקדמונים.

חיפוש במילון: