חָמִיץ
1, ש"ז, — מספוא להבהמות מעֹרב בעשבים מלוחים: והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חָמִיץ יאכלו אשר זרה ברחת ובמזרה (ישע' ל כד).
1 אמרו החכמים כי הוא ע"ש העשבים המלוחים, בערב' חמוצ' خموض, וריב"ג פרש חמיץ טוב ונקי.
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.
מאת:
אליעזר בן־יהודה
נחלת הכלל
[?]