ב. חֲמִיטָה
°, ש"נ, — שה"פ מן °חָמַט: לעשות הרע יארבו בַחֲמִיטָתָם1 ומגזל וחמס ימלאו חמיטתם (הקד' תוכח' מוסר לעזר' הבבלי).
1 ופרש שם: הראשון לשון נפילה, ועלטה היה תרג' ירוש' חומטא הוה, והב' קערות, מלשון לחמיטה ולתמחוי.
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.
מאת:
אליעזר בן־יהודה
נחלת הכלל
[?]