חֶמְלָה
ש"נ, — הרגש של החומל, Mitleid; pitié, compassion; pity: ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בְּחֶמְלַת יי' עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר (בראש' יט יו). באהבתו וּבְחֶמְלָתוֹ הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם (ישע' סג ט). — וגם °בדברים לא בע"ח, בדברים מפשטים: ראיתי כי מן הזריזות והחמלה על הלשון והזהירות באמונה שלא אגזור על הנפרדות (ר"י א"ת, הקד' השרש' לריב"ג).