עב' חַם, חַמּוֹתִי, עת' יָחֹם, וַיָּחָם, יֵחַם, תֵחַם, יֵחַמּוּ, מק' חֹם, חֻמּוֹ, לַחְמָם, — א) חַם פלוני, היה חַם, warm sein; être chaud; be warm: והוא ישב פתח האהל כְּחֹם היום (בראש' יח א). מחר תהיה לכם תשועה בְּחֹם1 השמש (ש"א יא ט). ויכו את עמון עד חֹם היום (שם יא). ויבא כְּחֹם היום אל בית איש בשת (ש"ב ד ה). לא יפתחו שער ירושלם עד חֹם השמש (נחמ' ז ג). וְחַם השמש ונמס (שמות יו כא). וישכב על הילד וישם פיו על פיו וכו' ויגהר עליו וַיָּחָם בשר הילד (מ"ב ד לד). והעמידה על גחליה רקה למען תֵּחַם וחרה נחשתה (יחזק' כד יא). כלם יֵחַמּוּ כתנור (הוש' ז ז). ואת הצונן (נותנים) בחמה בשביל שיחמו (שבת כב ד). —  ובמשמ' עמד לפני האש למען תפוג צנתו, sich wärmen; se chauffer; to warm o. s: חציו (של העץ) שרף במו אש על חציו בשר יאכל יצלה צלי וישבע אף יָחֹם ויאמר האח חַמּוֹתִי ראיתי אור (ישע' מד יו). ויקח מהם וַיָּחָם אף ישיק ואפה לחם (שם יה). —  ומקו' שלמים: הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לַחְמָם אור לשבת כנגדו (ישע' מז במלון, בטעות מד יו). — וְחַם לו: והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יֵחַם לו ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה וכו' ושכבה בחיקך וְחַם לאדני המלך (מ"א א א-ב). גם אם ישכבו שנים וְחַם להם ולאחד איך יֵחָם (קהל' ד יא). לבוש ואין לְחֹם לו (חגי א ו). — ובהשאלה, הלב, מרתיחת הדם: פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי יֵחַם לבבו והשיגו (דבר'  יט ו). חַם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש (תהל' לט ד).

—  פָעו', *חָמוּם, חֲמוּמָה, חֲמוּמוֹת, — ידיו של פלוני חֲמוּמוֹת, הוא מהיר לזעם ולעשות מעשים קשים בזעמו: שמעון בן שטח היו ידיו חמומות (ירוש' סנהד' ו כג:).

— נִפע', נֵחַם, מ"ר נֵחָמִים2, בהשאלה מתלהבים בתאותם: על מי תתענגו על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר הַנֵּחָמִים3 באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים (ישע' נז ד-ה). — *ובמשמ' העקרית: ממלא אדם חבית מים ונותנה כנגד המדורה ולא כדי שייחמו אלא כדי שתפוג צינתן (תוספתא שבת ג ה). —  וכמו שלמים, *נֶחְמַם, שחלצתו חַמָּה: אם היה נחמם אסור (להתרפאות אצל עכו"ם) (ירוש' ע"ז ב מ ד).

— פִע', חִמֵּם, —  עשה שיהיה חַם, wärmen; chauffer; to warm: כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תְּחַמֵּם4 (איוב לט יד). — ומצוי מאד בספרות: מים שנתגלו וחיממן אסורין משום גלוי (תוספתא תרומ' ז יג). האשה מדיחה ידה שמן ומחממתה כנגד הנר (שם שבת ג ה). מחמם הוא אדם לונטית ונותנה על גבי מכה בשבת (ירוש' שם ט יב.). נדר מן הככר מהו לחמם בו את ידיו (שם כתוב' יג לה ד). יוצא הוא החמור באוכף שלו בשביל לחממו (שם שבת ה ז:). יד לאמה תקצץ מפני שחממתו (כלה רבתי ב). בשעה שאדם ישן נשמה מחממת את הגוף שלא יצטנן וימות (מד"ר בראש' יד). — ומְחַמִּים במקום מְחַמְּמִים: מחמין חמין לחולה בשבת בין להשקותו ובין לרפאותו (תוספתא שבת יט יה). מפני הסכנה מחמין לו חמין ירוש' שם יט יז.. ואין אומרין נמתין לו שמא יבריא אלא מחמין לו (מים) מיד (יומ' פד:). שכן לוטשי הברזל עושים מחמים את הברזל עד שיעשה גחלת (הרמב"ם שבת יב ב). שכשמצרפין הכלי מחמין אותו תחלה ביותר (ר"נ על הרי"ף, שבת יט:).

—  הִפע', *הֵחֵם, מֵחֵם, מֵחִים,  — כמו חִמֵּם: לא יחם אדם חמין לרגליו אלא א"כ ראויין לשתייה (ביצ' ב ה). ממלא אדם כוס מים ונותנו על הספל בין להחם הצונן ובין להצן החמים (תוספתא שבת ג ח). הנכנס למרחץ מחים לו את הצונן ומצנן לו את החמין (שם ב"מ יא לב) בתחילה היו רוחצין בחמין שהוחמו מע"ש התחילו הבלגין להחם בשבת ואומרים מע"ש הוחמו (שבת מ.). — ובהשאלה: המר בכי והחם מספד ושית אבלו כיוצא בו (ב"ז גני' לח יז).

— הָפע', *הוּחַם, —  שהֵחַמּוּ אותו: השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה אם החליקה פטור ואם הוחמה חייב להוליכה בבקעה והוליכה בהר אם החליקה חייב ואם הוחמה פטור (ב"מ ו ג). מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סלון של צונן לתוך אמה של חמין אמרו להן חכמים אם בשבת כחמין שהוחמו בשבת אסורין ברחיצה ובשתייה ואם ביום טוב כחמין שהוחמו ביום טוב אסורים ברחיצה ומותרין בשתייה (שבת ג ד). חמין שהוחמו מערב שבת לשבת (ירוש' שם ג ו.). בחמין שלא הוחמו כל צורכן (בבלי שם לח.). התחילו הבלגין להחם בשבת ואומרים מע"ש הוחמו (שם מ.).

— נִתפ', נִתְחַמֵּם, —  חִמֵּם את עצמו וחממוהו אחרים והוא נעשה חַם: אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יִתְחַמָּם (איוב יט-כ). עושה אדם מדורה ומתחמם כנגדה (ביצ' ב ה).  והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים (אבות ב י). ירד וטבל ועלה ונסתפג ונתחמם כנגד המדורה (תמיד א א). סך אדם את עצמו שמן ומתחמם כנגד המדורה (תוספתא שבת ג ה). מתחמם אדם כנגד המדורה ויוצא ומשתטף בצונן ובלבד שלא ישתטף בצונן ויתחמם כנגד המדורה מפני שמפשיר מים עליו (גמ' שם מ:). שאם נתכוין להתחמם בגיזי חולין ונתחמם בגיזי עולה שמעל (פסח' לג.). — ובין זו"נ: הרי אני מתחמם בה והערה בה (ירוש' שבת יא יג:). ובן עזאי נשא אשה מימיו (יש מי שאומר) נתחמם (ויש מי שאומר) בעל ופירש (שם סוט' א טז ג). כל מאה ושלשים שנה שפירשה חוה מאדם היו רוחות הזכרים מתחממין ממנה והיא יולדת מהם ורוחות נקבות מתחממות מאדם ומולידות ממנו (מד"ר בראש' כ). — ובמשמ' הצטער הרבה: שיוכל להתחמם על מתו אפילו לזמן מרובה אחר מיתתו (תוספתא מו"ק כד.). *ומחרון וכעס: ונראה על פני הכעסן כאלו הוא עמום ומתחמם גופו הרבה ומתנדנד לבו נדנוד גדול ודופק דפקו בחזקה ובמהירות (תק' מד' הנפ' לרשב"ג מ).

— פֻע', °חֻמַּם, מחומם: (אם היה יום כפור חם) בידוע שכל השנה מחוממת וצריך לבקש רחמים שתהא גשומה (רגמ"ה ב"ב קמז.).