חַמָּן

1, ש"ז, מ"ר חַמָּנִים, — כעין עמוד על המזבחות לפנים, לעבודת כוכבים ומזלות: לכן בזאת יכפר עון יעקב וזה כל פרי הסר חטאתו בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות לא יקמו אשרים וְחַמָּנִים (ישע' כז ט). ויסר (אסא) מכל ערי יהודה את הבמות ואת הַחַמָּנִים ותשקט הממלכה לפניו (דהי"ב יד ד). וינתץ (יאשיהו) את המזבחות ואת האשרים והפסילים כתת להדק וכל הַחַמָּנִים גדע בכל ארץ ישראל (שם לד ז). והשמדתי את במתיכם והכרתי את חַמָּנֵיכֶם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם (ויקר' כו ל). ונשמו מזבחותיכם ונשברו חַמָּנֵיכֶם והפלתי חלליכם (יחזק' ו ד). ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חַמָּנֵיכֶם ונמחו מעשיכם (שם ו). אילו החמנים שבראשי גגות (ספרא בהר ט). משכו מחמניכם2 והדבקו במצות (מכי' בא יא). אשר הוצאתיך וכו' מבית העובדים לחמנים3 (שם יתרו ה). בקנאה אני נפרע מן החמנים3 אבל רחום וחנון אני מדברים אחרים (שם ו.). — ואמר הפיטן: ויך במצרים כל אליל וְחַמָּן, ויכחד כל גבור שר ומשמן (יוצר ב' שבוע', בשורי). — ואמר המשורר: ושחק וערץ וחדש וארץ בעוזו ויחרץ חמני אשרים (ר"מ דרעי הקראי, ב רכב).



1 בכנענ' מצוי מאד בהכתבות בעלחמן: אש נדר חנא בן ז לבעלחמן (Schr. XX, VII, 12), ר"ל אשר נדר חנא בן ז לבעלחמן. ולא נתברר אם זה שרש מיוחד חמן, או אולי באמת כמו שסברו הקדמונים שֵׁם נבנה מן חמה, והכונה אלהות החמה.

2 גרסת הערוך, ובנוסח' משכו מע"ז.

3 בנוסח': עבודה זרה. 

חיפוש במילון: