פ"ע, עת' אֶחְמֹל, תַּחְמֹל, יַחְמֹל, תַּחְמְלוּ, תַּחְמֹלוּ,— חָמַל על פלוני, היה לו רגש של רחמים על פלוני, Mitleid haben; compatir; to pity: ותפתח (בת פרעה) ותראהו את הילד והנה נער בכה וַתַּחְמֹל עליו ותאמר מילדי העברים זה (שמות ב ו).  לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תַחְמֹל עליו (ש"א יה ג).  וַיַּחְמֹל  שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם (שם ט).  וַיַּחְמֹל המלך על מפיבשת בן יהונתן בן שאול על שבעת יי' אשר בינתם בין דוד ובין יהונתן בן שאול (ש"ב כא ז).  אשר חָמַל העם על מיטב הצאן והבקר (לא להרגם) למען זבח ליי' אלהיך (ש"א יה יה).  ויאמר שאול ברוכים אתם ליי' כי חֲמַלְתֶּם עלי (שם כג כא).  כי מי יַחְמֹל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך (ירמ' יה ה).  וְחָמַלְתִּי עליהם כאשר יַחְמֹל איש על בנו העבד אתו (מלא' ג יז).  ויהרג בחוריהם בחרב בבית מקדשם ולא חָמַל על בחור ובתולה זקן וישש (דהי"ב לו יז). — ועם אֶל במקום עַל: ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יַחְמֹלוּ (ישע' ט יח).  ואל תַּחְמְלוּ אל בחריה החרימו כל צבאה (ירמ' נא ג). — ומקו' חֻמְלָה: לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לְחֻמְלָה עליך (יחזק' יו ה). — ובהחלט בלי עַל או אֶל: ולא תחוס עינך עליו ולא תַחְמֹל ולא תכסה עליו (דבר' יג ט).  עקב אשר עשה את הדבר הזה ועל אשר לא חָמָל (ש"ב יב ו).  בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם הרס ולא חָמָל וישמח עליך אויב (איכ' ב יז).  הרגת ביום אפך טבחת לא חָמָלְתָּ (שם כא).  ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו נאם יי' לא אֶחְמוֹל ולא אחוס (ירמ' יג יד).  ולא יַחְמׁל ולא ירחם (שם כא ז).  וגם אני אגרע ולא תחוס עיני וגם אני לא אֶחְמוֹל (יחזק' ה יא).  יפלח כליותי ולא יַחְמֹל (איוב יו יג). — ואמר הפיטן: וצור חָמַל וטוב גמל והראה את גבורתו (סליח' לתענ' אסת', איך זרים). — ועם פעל אחר אחריו: ויבא הלך לאיש העשיר וַיַּחְמֹל לקחת מצאנו ומבקרו (ש"ב יב ד). — ובהשאלה, בדברים לא בע"ח: ושברה כשבר נבל יוצרים כתות לא יַחְמֹל ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד (ישע' ל יד). ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תַּחְמְלוּ אל חץ (ירמ' נ יד). — ועל השֵם וכדומה: וָאֶחְמֹל על שֵׁם קדשי אשר חללהו בית ישראל בגוים (יחזק' לו כא). — ומחשבה וכונה וכיוצא בזה: אם תמתיק בפיו (של הרשע) רעה יכחידנה תחת לשונו יַחְמֹל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו (איוב כ יב-יג).