, פ"י, פָעו' חָמֻשׁ, חֲמֻשִׁים, מזֻין ומוכן למלחמה, kampfgerüstet; armé, préparé;   ready, prepared (for fighting):  ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וַחֲמֻשִׁים1 עלו בני ישראל מארץ מצרים (שמות יג יח).  ואתם תעברו חֲמֻשִׁים לפני אחיכם כל גבורי החיל ועזרתם אותם (יהוש' א יד).  ויעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חֲמֻשִׁים לפני בני ישראל (ששם ד יב). — ומ"ר במש' שֵׁם, הַחֲמֻשִׁים, חלק מחלקי מחנה צבא מלחמה, העומד מוכן ומזֻמן למערכה:  וירד הוא ופרה נערו אל קצה הַחֲמֻשִׁים אשר במחנה (שופט' ז יא). — °ובהשאלה:  לפני רכב ישראל ופרשיו, עמוד הימיני פטיש החזק, אדיר הרועים ראש הגבורים, חמוש ושלוח במלחמתה של תורה (שאל' אנשי קירואן לר' צמח גאון, אלדד הדני, מהד' אפשטיין). — ואמר המשורר:  אשר ניביו כמוקדי אש וכטל וכמטר עלי ארץ יבשה, וטרם יחרים ישמע כאלו מזמת למלחמה חמושה (רשב"ג, הצפור).

— פִע', °חִמֵּשׁ, עשה אותו חמוש למלחמה:  וזיין וְחַמֵּשׁ, מעונים בחמש, ותקון תפלות, כנגדם סלולות, והמה מעולות, כזבח ועולות (ר"ש כספי, פיוט למנח' יהו"כ, שבחי).  חזק את נגיד עמי וחמשני, מגן ועזר מצרי תהיה (פזמ' תימנ', מראש).

— הִתפע', °הִתְחַמֵּשׁ, חִמֵּשׁ א"ע למלחמה, ובהשאלה:  שבתי וראה תחת השמש, אין טוב לאנוש מהתחמש ביראת מעזו לחזק ולא להמש (קרוב' ב ר"ה, שבתי).