1, ש"ז, כנ' חֻמְשׁוֹ, מ"ר חֹמְשִׁים, חוֹמְשִׁים, —  חלק אחד מדבר שנחלק לחמשה חלקים, Fünftel; cinquième; fifth part: וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לַחֹמֶשׁ בראש' מז כו.  נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש מחל לו על הקרן ולא מחל לו על החומש ב"ק ט ו.  המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות וכו' יוציא לו שתות ליין רבי יהודה אומר חומש ב"מ ג ז-ח.  ואין חומשו של זה מרובה על תוספתו של זה ירוש' מע"ש ד ג.  ויסף חמישיתו עליו שיהא הוא וחומשו חמשה וכו' ר' יונתן אומר חמישיתו חומשו של קרן ב"מ נד.. —  ומ"ר: חמשה חומשין הן האוכל תרומה ותרומת מעשר של דמאי והחלה והביכורים מוסיף חומש ב"מ ד ח.  הגונב תרומת הקדש וכו' אכלה משלם שני חומשין תוספתא תרומ' ז ח.  — °ובחכמת החשבון: רצינו לכפול ג' שלמים וד' חומשין על ב' שלמים וג' חומשין המספר לראב"ע ה.