1, חֲמִישִׁי, ת"ז, לנק' חֲמִשִּׁית, —  א) מספר סדורי שאחר המספר ארבעה, fünfter; cinquième; fifth: ויהי ערב ויהי בקר יום חֲמִישִׁי בראש' א כג.  ותהר (לאה) ותלד ליעקב בן חֲמִישִׁי שם ל יז.  בחדש הַחֲמִישִׁי  באחד לחדש במד' לג לח.  והרביעי (הבן הרביעי אשר נולד לדוד בחברון) אדניה בן חגית וְהַחֲמִישִׁי  שפטיה בן אביטל ש"ב ג ד.  בשנה השבעית בַּחֲמִשִּׁי בעשור לחדש יחזק' כ א.  ובשנה הַחֲמִישִׁת תאכלו את פריו ויקר' יט כה.  בשנה הַחֲמִישִׁית למלך רחבעם מ"א יד כה.  וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חֲמִישִׁית את נערו נחמ' ו ה.  —  ב) °מספר של חמשה: והנה נשארו מן הששיים ג' ג' ומן החמישיים ז' ה' ומהרביעיים א' ג' המספר לראב"ע ה.  שמספר ימי זמן החדש האמצעי לפי המחקר הזה הוא כ"ט יום וי"ב שעות ורגע אחד מששים רגעים ביום ונ' שניים מרגע זה וח' שלישיים וט' רביעיים וב' חמישיים בקירוב יסו"ע לר"י ישראלי מט:.  — וחלק חמשי מן הדק: ויצא לך מהלך השוה ליום אחד נ"ט דקין ח' שניים מ"ז שלישיים וג' רביעיים י"ב חמשיים ל"א ששיים בקרוב גדול נחמ' ונעים קסה.