1, — קל, לא נהוג.

— פִע', חִמֵּשׁ, הטיל מס החֹמֶשׁ:  יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וְחִמֵּשׁ את ארץ מצרים בשבע שני השבע (בראש' מא לד).

— פֻע, *חֻמַּשׁ, מְחֻמַּשׁ, מחומש, — שעשוי חמשה, שיש בו חמשה:  חמש רחלות גוזזות כל שהן וכו' וכמה כל שהן אמר רב מנה ופרס ובלבד שיהו מחומשות (ב"ק קנ.). — ואמר הפיטן:  זמן כפור בעד נפש נקובת חמשה, נפש רוח חיה נשמה יחידה מְחֻמָּשָׁה (יוצר ב פסח, אז). — ובחשבון, °גוף מחֻמש, בעל חמש צלעות:  אלו היה ראש הגולם ותושבתו שטחים מחומשים או משושתים הוא נקרא מצבה מחומשת או משושתת (ר"א בר"ח הנשיא, התשברת ד). — ובדקדוק, °מלה מְחֻמֶּשֶׁת, בת חמש אותיות:  וכידור היא תיבה מחומשת (תשו' דונש על רסע"ג כז).  כי רוב המרובעים והמחומשים מורכבים במלות ברמז אותיות (ר"י קמחי, הגלוי, פרשגן). — מְחֻמָּשׁ, שֵׁם, עי' ערך °מְחֻמָּשׁ.

הִפע', °הֶחְמִישׁ, — עשה, נתן חמשה:  באשה מעלות אשר שלשו שרים  אני אחמיש, מעט כילות מעט סכלות מעט מתאות תשמיש, מעט מורך  ורגלה מן מעין ביתה מעט המיש מנח' מלונזנו, שתי הידות