ב. חֹמֶשׁ
1, ש"ז, — מקום הרך בגוף בין הצלעות והירך, וגם הכרס התחתון, Bauch, Unterleib, abdomen: ויכהו אבנר באחרי החנית אל הַחֹמֶשׁ2 ותצא החנית מאחריו (ש"ב ב כג). ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב ויכהו בה אל הַחֹמֶשׁ וישפך מעיו ארצה (שם כ י). — ואמר המשורר: בין החמשים אין בידך מכח זמן נוער לבד חומש, ולאחריהם תהלך נאסר עד ראש יהי כפוך אלי חוֹמֶשׁ (רמב"ע, תרשיש ה).
1 בסור' חומשא בטן, כרס. ולא נתברר מקורו ועי' לקמן.
2 אמר ריב"ג: מקום החלצים. ע"כ. ושאר הקדמונים פרשו הצלע החמשית. והשם חומשא בסור' פרש ב"ע: נצפ אלאנשאנ מנ אשפלה, ר"ל חצי גוף אדם מלמטה.