חנב

1,  ממנו  °חָנַב.


1)  לא נתברר מקורו.  שני השרשים חנב حنب וח'נב خنب שיש בערב' משמשים במשמעה כלה אחרת.  ואולי נעשה זה בכונה שסרס המחבר את השרש נבח שהוא קול הכלב וייחדו לקול הכבש, שלא מצא לו שם מיוחד.

 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים