חָנַג
°1, פ"ע, — חָנַג על קברו של פלוני, הלך שמה להשתטח ולהתפלל: וקושרים עקדים על התמר של הצדיק לכל מיני חלאים וחונגים על קברי הצדיקים המתים ונודרים להם נדרים וקוראים אליהם ומבקשים מהם לתת להם חפצם (סהל בן מצליח, לקו"ק 32).
— פִע', °חִנֵּג2, — רקד, יצא במחול: מרחוק בשקפם (יהודה ואחיו) מזמרים וּמְחַנְּגִים, מלל אלה השרים המנהיגים, מעתה יכנסו בנימוסי ערוגים (שבת א חנכה, אודך).
1 פעל נגזר מהשם הארמי חִנגא שהוא בעצמו, לפי דעת קצת, אינו אלא שנוי מהשרש חגג, נ במקום ג הכפול.
2 בארמ' חַנֵּג.