°, ש"ז, מ"ר חֲנוּטִים, —  גופת מת חֲנוּטָה, ובפרט הגופות החנוטות של המצרים הקדמונים Mumie:  החנוטים שחונטין אותם בכמה מיני סמים כדי להעמיד צורתו וגופו (שו"ת רדב"ז ג תקמח).  כי מלאכה נפלאה היא מאד אשר ידעו לפנים להקשות גוית אדם מת למען יעמוד בשרו ימים רבים ולא ירקב אף לא יעלה צחנה ובאשה ועוד היום ימצאו מהחנוטים ההם אשר שמרו תמונתם ולא נרקבו בשפעת ימים כבירים אשר עליהם עברו והם קשים כאבן ושחורים מאד (שבי"ע א, מצרים).  המציאו המצרים חכמה נפלאה מאד לחנוט את גוית המת ולהקשות אותה כאבן עד כי לא יבוא בה רקב ותתעודד לנצח ואת גויית החנוטים שמו בארון ויניחו אותן בחדרי מות (ק"ש, די"ע א, מצרים).