1, פ"ע, עת' יָחְנַט, — חָנַט הפרי, האילן, חָנְטָה החטה, השעורה, התאנה, הגיעו להמדרגה האחרנה לפני בשולם, zu reifen anfangen; commencer à mûrir; begin to ripen:  התאנה חָנְטָה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח (שה"ש ב יג).  כל אילן שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט הרי הן לשעבר (תוספתא שבי' ד כ).  לקט תאנה ואינו יודע אימתי חנטה (ירוש' שם ה לה ד).  זתים ותמרים וחרובין וכו' שחנטו קודם לזמן הזה (שם).  אתרוג שחנט בשנת ערלה ויצא בשנת היתר (שם ערל' א סא.).  חרובין הרי הן חונטין קודם ראש השנה של עולם (שם שבי' ד לה ד).  אילן העושה בריכה אחת כגון דקלים וזיתים וחרובין אע"פ שחנטו קודם ט"ו בשבט מתעשרין לשנה הבאה (ר"ה טו:).  רוח צפונית יפה לחטין בשעה שהביאו שליש וקשה לזיתים בזמן שהן חונטין רוח דרומית קשה לחטין בשעה שהביאו שליש ויפה לזיתים בזמן שהן חונטין (יומ' כא:). — ובהשאלה °נולד, כמו שאמר הפיטן:  זכור חָנַט מנו עמלקי במקור נדפס 'עמלמי' טס כילק לאבד חלקי, ירוע כבירים לעין כל ללוקקי (שבת זכור, זכור איש).

— נִפע', °נֶחְנַט, — כמו קל, הגיע לבשול פרי:  והיא שנת גמירת הפרי הנחנט בשביעית עצמה (ר"ח ר"ה טו:). — ובהשאלה, הוליד:  ותיק הנעלה באחד ההרים, לשמנה קיים ברית בשרים, וזרע ומצא מאה שערים, ולששים נֶחְנַט במציק ומשעשע, ולשיבה כהה מאורו להשע (יוצר ב א"ה, שבתי).  הקריב חלב וחמאה, וְנֶחְנַט פרי למאה, ונמת לו העלהו לעולה (סלי' ד עי"ת, אזרחי).

— הִפע', °הֶחְנִיט, — עשה שיחנט, במשמ' הצמיח ענף:  מניח שתי גרופיות טפחיים סמוך לקרקע כדי שיחניט אחר באותו גזע (רגמ"ה ב"ב פ:). —  ובמליצה, בהשאלה:  החתום למטה העורך תחן להחניטו גזעי נאמנים (שו"ת מהר"י קולון צה).