* , ש"נ, — שה"פ מן חָנָה, כמו חֲנִיָּיה: לא תתן להם חניה בארץ (ירוש' ע"ז א מ.), ר"ל הרשות לחנוֹת. —  °ועצם הפעולה: אז היתה חֲנָיַת סכו בתלתלי תקף בשנאני שקט ברכב רבותים (יוצר א סכות, אקחה). ויקרא שמות לכל בריתו, ועל כל יצורים היתה אימתו, ובעדן גן היתה חֲנָיָתוֹ (יוצר ב' שבוע', שעשוע). באו לחורב כל מקהלותם, ונגד ההר היתה חֲנָיָתָם (שם, בשורי מעשהו). ומאֵתם לפני פי החירות היתה חֲנָיָתָם, בין מגדל ובין הים באמצעיתם (יוצר ז פסח, חסדי).