°, ש"נ, - שה"פ מן א. חָנַט, חנטת המת: ענין החנטה היה שהיו מרקחים אותו בבשמים וזנים כענין שכתוב באסא המלך וישכיבוהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרוקחים במרקחת מעשה (ר' בחיי, ויחי). שבעים יום ארבעים יום של חנטה ושלשים יום לאבלות (שם). ובני בניו (של מת) לא יגעו במטתו ואם תאמר בחנטה אי אפשר אם לא יגעו בו אבל במיטה אפשר ע"י בניו (ספר חסיד', תתתשס"ג).