* , ש"ז, — שה"פ מן ב. חָנַט: אמר ר"ש בן לקיש מודה ר' עקיבא לחכמים בחנט והשרשה (ירוש' מעשר' ה נא ד).  מעשר בהמה לא עשו אותו לא כחנט ולא כשליש (שם שקל' ג מז:). הרי אתרוג עקרתה חנטו לא עקרתה שנתו וכאן עקרתה שנתו לא עקרתה חנטו (שם שבי' ה לה ד). חרובין שילשולן הוא  חנטן (שם ד לה ג). אתרוג של שביעית שנכנסה לשמינית פטורה מן המעשר כי חנטה בשעת פטור וחייבת בביעור הלך גם בזאת אחר חנט וכו' כי אחר חנט אנו הולכין (תשו' הגא' הרכבי רמג).