, פ"י, עת' יַחְנֹט, וַיַּחַנְטוּ, מק' חֲנֹט, — חָנַט את המת, מלא את הגוף בבשמים במלאכה מיוחדה, שיתקים לארך ימים, einbalsamieren; embaumer; embalm:  ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לַחֲנֹט את אביו וַיַּחַנְטוּ הרפאים את ישראל (בראש' נ ב).  וַיַּחַנְטוּ אתו (את יוסף) ויִישם בארון במצרים (שם כו).

 — נִפע', *נֶחְנַט, — שחנטוהו:  שכל מה שאירע לזה (ליעקב) אירע לזה (ליוסף) מה זה נולד מהול אף זה נולד מהול וכו' זה מת במצרים וזה מת במצרים זה נחנט וזה נחנט זה העלו עצמותיו וזה העלו עצמותיו (מד"ר בראש' פד).