חֲסוּדָה
* 1, ש"נ, — חתך של הקזת דם: יד לעין תיקצץ יד לחוטם תיקצץ יד לפה תיקצץ יד לאוזן תיקצץ יד לחסוד 2 תיקצץ יד לאמה תיקצץ יד לפי טבעת תיקצץ (שבת קח:).
1 לא נתברר מקורו.
2 כך בר"ח ובערוך ובכ"י, ובקצת ספרים לחסורא. ופרש ר"ח: פי' חסודה בלשון ערב' אל מחגמא محجَما. ע"כ. והוא מקום הנחת קרני האומן. וכן הערוך: מקום שמקיז דם. ע"כ. וכן רש"י: ריבדא דכוסילתא.