א. חָסָה

פ"ע, חָסִיתִי, אֶחֱסֶה, יֶחֱסֶה, יֶחֱסוּ, חֹסֶה, חֹסִים, לַחֲסוֹת, חֲסוּ, — חָסָה בפלוני, תחת צֵל אילן, תחת כַּנְפֵי העוף וכדומה, שפלוני, או הצֵל או הכנפים היו לו למגן מפני אויב, מפני חם השמש, מפני עוף דורס, Schutz finden; trouver protection; find: ויאמר האטד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חֲסוּ בצלי שופט' ט יה. לעוז במעוז פרעה וְלַחְסוֹת בצל מצרים ישע' ל ב, בהשאלה לכֹחה ועזה. ובצל כנפיך אֶחְסֶה עד יעבר הוות תהל' נז ב. — ואמר הפיטן: ענני בצר לי, ניני חֲסוּ בצלי, ענה דודי ואמר לי יוצר ב פסח, אפיק רנן. — ותחת כנפי פלוני, בהשאלה, תחת כחו ועזו: ותהי משכרתך שלמה מעם יי' אלהי ישראל אשר באת לַחֲסוֹת תחת כנפיו רות ב יב. באברתו יסך לך ותחת כנפיו תֶּחְסֶה תהל' צא ד. אגורה באהלך עולמים אֶחֱסֶה בסתר כנפיך שם סא ה. — וחָסָה בפלוני, בדבר פלוני: כי יי' יסד ציון ובה יֶחֱסוּ עניי עמו ישע' יד לב. אלהי צורי אֶחֱסֶה בו ש"ב כב ב. טעמו וראו כי טוב יי' אשרי הגבר יֶחֱסֶה-בו תהל' לד ט. ישמח צדיק ביי' וְחָסָה בו שם סד יא. יי' אלהי בך חָסִיתִי הושיעני מכל רדפי והצילני שם ז ב. שמרני אל כי חָסִיתִי בך שם יו א. יפלטם מרשעים ויושיעם כי חָסוּ בו שם לז מ. ואת כלם ישא רוח יקח הבל וְהַחֹסֶה1 בי ינחל ארץ ישע' נז יג. מגן הוא לכל הַחֹסִים בו ש"ב כב לא. מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לַחֹסִים בך תהל' לא כ. טוב יי' למעוז ביום צרה וידע חֹסֵי בו נחו' א ז. אשרי כל חוֹסֵי בו תהל' ב יב. טוב לַחֲסוֹת ביי' מבטח באדם טוב לַחֲסוֹת ביי' מבטח בנדיבים שם קיח ח-ט. — ובשֵׁם פלוני: והשארתי בקרבך עם עני ודל וְחָסוּ בשם יי' צפנ' ג יב. — חָסָיָה וכו', עי' חָסַי.



1 כך בכ"י ובקצת דפוס'. בנוסח' והחוֹסה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים