, — קל לא נהוג.

— נִפע', נֶחְסָן, עת' יֵחָסֵן, — נֶחְסַן הדבר. נאצר לעת הצרך, aufbewahrt werden; être conservé; to lay up : והיה סחרה ואתננה קדש ליי' לא יאצר ולא יֵחָסֵן 1 כי לישבים לפני יי' יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק (ישע' כג יח).  — ° יֵחָסֵן הרכוש להיורש וכדומה: שכיב מרע שצוה ואמר יטול פלוני כל נכסי או מקצת נכסי או יחזיק או יזכה או יקנה כולם לשון מתנה היא וכן אם אמר יחסן או יירש על מי שראוי ליורשו הרי זה קנה (רמב"ם, זכיה ומתנ' ט ג).

— הִפע', °הֶחְסִין, — הניח ליורשו:  ומהיום תירש (אשתי) ותוריש תנחיל ותחסין ותעשה חפצה ורצונה בכל מה שיש בעולם (שו"ת הרא"ש פד ו).