חָסַף
* , פ"י, — חָסַף סוד וכדומה, גִּלָּה: משנות דבר תשמע ומחסוף 1 כל סוד עצה והיית בוש באמת ומצא חן בעיני כל חי (ב"ס גני' מב א). — ואמר המליץ: וכל הניב אסף, ואת סודו חסף, ושכל טוב יסף, עלי כל המורים (תשו' יהודי אבן ששת על תלמ' מנחם). — ובמשמ' °שָׁאַב: שבעת ימי חג אוספים, ונסוך המים חוֹסְפִים, שמיני מוסיפים, ובו נאספים (ר"א קליר, תפ' גשם, אפיק מען).
— פִע', °חִסֵּף, מְחַסֵּף: שמיני מוסיפים, ובו נאספים שועת מים מְחַסְּפִים, בחין מוספים (ר"א קליר, תפ' גשם, אפיק מען).
1 כך נראה מההקבלה להמלה משנות שגם מחסוף הוא מקור.