ב. חָסַן

°, קל לא נהוג.

— פִע', °חִסֵּן, — חִסֵּן את פלוני, הלל ושבח אותו שהוא חסין, תקיף: זוכרי זמירות יזמרו בקול יי' מלך, חכמי חידות יְחַסְּנוּ בקול יי' מלך (יוצר א ר"ה, אדירי איומה).  כל עריצי עליונים בזמר מזמרים יי' מלך, כל עוברי עולמים בחיל מְחַסְּנִים יי' מלך, (קרוב' ב ר"ה, כל שנאני).  ותיקים יודוך, זכים יזכירוך, חילים יְחַסְּנוּךָ, טהורים יטעימוך, יקרים ייחדוך (יוצר יוה"כ, מי יתנה).  נשמת חוקרי מצותיך המקוים לך בארץ, תחסנך חסין במרומי ערץ (ר"י בן אביתור, נשמת ידידים).  אחסן אחקור השם התשיעי להרימו, חסין שוכן עד וקדוש שמו (רשב"ג, ליל שבת בין ר"ה ויוה"כ, אאמיר).  נשמת חוגגי חג המצות שבעת ימים ליי', תְּחַסְּנָךְ חסין יה הצללת מוני והצלת המוני (קרובץ ארג'יל, א פסח, נשמת). — ובמשמ' קִשֵּׁט: צאן ידו הפריש מעמים כתרומת מעשר מתבל, חיסנם קדושות וטהרות להתנשא מהתנבל (מחז' ויטרי, רשות לחתן תפ"ד). — ובמשמ' חִזֵּק: בחסידותו (של אהרן) תחסנינו ותשעינו כשיי נחשון, למען טוביה נקרא נביא ראשון, ביישרותו תייקרנו כמי פרת וחדקל וגיחון ופישון (שם, הושע', למענך).

— פֻע' *חֻסַּן, — א) חֻסַּן הכלי, מְחֻסָּן, מחוסן, יבש ונתקשה: המסדר קנקנים בכיפה אעפ"י ששאבו יתר מלוג וכו' אחרים אמרו משום ר' נחמיה אם היו מחוסנות1 אינן שואבות (תוספתא מכשיר' א ו). — ב) °חֻסַּן פלוני, הללוהו ושבחוהו שהוא חסין: אלים ביום מְחֻסָּן, חלו פני מנוסן, טל אור לנוססן (ר"א קליר, תפ' טל, אלים). — ובמשמ' חֻזַק וקֻשט: חמוקיה חֻסְּנוּ משתי שתי עטרות, זקים וברקים פרחיה מכתירות (הוא, פיוט, בספ' תפא' שיבה לצונץ).  הנקרא לאב זרע, ונפנה לסור ממוקשי רע, זעק וחנן ושיחה לא גרע, חֻסַּן ברכה באשר זרע (נעי' ליוה"כ, אב ידעך).  חם ויחר מושל רשע, חזק מכותיו בלי פשע, חֻסַּן הילד ולסבלם שֻעשע (יוצר א שבת חנכה, אודך). — ונרדף למשובח: וזה הרוח עליונית לכל הרוחות והיא האם הגדולה וממנו יצאו כל התולדות והיא עדיפה ומשובחת מכל שרשים ובה כח יותר מכל האבות עם כל תולדותיה וצאצאיה יותר משובחים ומחוסנים משאר הנותרים (ר"י ברצלוני, פי' יציר' 179).

— הִתפ', °הִתְחַסֵּן, — התחזק, התבצר: שהיו אונסין את העניים וגוזלים אותן ומתחסנין  בממון (רש"י ישע' א לא). — ובמשמ' התאפק: כאדם שמתאפק ומתחסן על כמירות רחמיו (מחז' ויטרי רפז).  לסמוך גאֻלה לגאֻלה במצות יִתְחַסָּן (שבת הפסק' א, אור זרוע).



1 כך הגרסה בנוסח' ובכ"י, וכך הביאה הר"ש במשנ' מכשיר' א ה, ופרש: דרך העץ כשהוא לח רך וכשיצאו מימיו מתייבש ומתקשה והיינו מחוסנות שיבשו קצת ונתקשו שוב אינן שואבות.

חיפוש במילון: