1, ת"ז, לנק' חֲסֻנָּה, —  חזק ומתקיֵּם, האילן וכדומה, stark, mächtig; fort, puissant; strong, mighty:  ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וְחָסֹן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת עמוס ב ט. — ואמר המשורר: ואשחקם ואדרוך במותיהם ואשביע פניהם בקלונים, ויהיו כנעורת מפני אש ותלהט בעבותה החסונים ופי כל דוברי שקר יסוכר וימותו באין כח ואונים רשב"ג, שירי שלמה ט. — והמליץ אמר: וישבתי בתוך ההמון והיו לצדי שני זקנים ארוכי זקנים חסונים כאלונים ר"י אלחריזי, תחכמוני כד.