חֶסֶר
ש"ז, סמי' חֲסַר, — כמו חֹסֶר: נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חֶסֶר1 יבאנו משלי כח כב. בְּחֶסֶר ובכפן גלמוד איוב ל ג במקור נדפס 'כט ג'. — וסמי': שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בַּחֲסַר-לב ימותו משלי י כא.
1 בארמ' וסור' כמו בעבר'. בערב' ח'שׂר خسر.