ת"ז, סמי' חֲסַר, וגם *חֲסֵר1 לנק' חֲסֵרָה, מ"ר חֲסֵרִים, וסמי' חֲסֵרֵי2, — א) הוא חָסֵר בדבר מהדברים, שהדבר ההוא שנצרך לו אין לו, ermangelnd; manquant; wanting: ואל יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב וַחֲסַר לחם (ש"ב ג כט), שאין לו לחם די צרכו. טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וַחֲסַר לחם (משלי יב ט). למה תביאו אתו אלי חֲסַר משגעים אני כי הבאתם את זה להשתגע עלי (ש"א כא יה-יו), ר"ל היש לי צרך במשגעים ואין לי. — ולנק' *חֲסֵרָה: לא שיאמרו קדירה זו חסירה מלח יתירה מלח חסירה תבלין יתירה תבלין אלא כל שאין חסירה כלום ואינה נאכלת מפני זה (ע"ז סז.). למלך שעשה לו חופה וציירה וכיירה ומה היתה חסרה כלה שתכנס לתוכה (מד"ר בראש' י). —  ומ"ר:  אמר לו תבל אחד הן (התבשילים) חסירין (שם יא). — וסמי': אין מעמידין חזנין אלא חסירי כח ויתירי מדע (מכות כג.). — ובהשאלה: חֲסַר-לֵב, שאין לו לב, שאין לו דעת: כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי וארא בפתאים אבינה בבנים נער חֲסַר לב עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד (משלי ז ו-ח), ועי' לֵב. — *נפש חֲסֵרָה, שאין לה כל צרכה: נפש חסירה אל תפיח ואל תחמיר מעי דך (ב"ס גני' ד ב). — *הוא חָסֵר, הוא בעצמו איננו, או איננו במדה מספקת: יום ששים חסר אחד (נזיר ג ב). אם אמר (המוכר בית כור אני מוכר לך) הן חסר הן יתר (ב"ב ז ב). חמשת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה פסוקים הוו פסוקי ס"ת יתר עליו תהלים שמונה חסר ממנו דברי הימים שמונה (קדוש' ל.). לבנה זו פעמים חסרה פעמים יתרה (מד"ר שה"ש, מי זאת). — ב) *בחשבון הזמנים, שנה חֲסרָה, שמספר ימיה רק שנ"ג: אם היתה שנה חסירה נותנין לה חיסרונה (תוספתא תענ' א ב). ותמצא השנה לדעת רבותינו ז"ל נחלקת על שש מדות בפשיטות שלש אם כסדר מדתה שנ"ד יום ואם היא שלימה מדתה שנ"ה ואם היא חסירה מדתה שנ"ג יום (העבור לר"א בר"ח הנשיא ב ח). —  *יום חָסֵר, שאין בו כל מספר השעות: אמר לו הקב"ה לדוד ימים שלמים אני מונה לך ולא ימים חסרים (ירוש' שקל' ב מז.). — *חֹדֶשׁ חָסֵר, שיש לו רק תשעה ועשרים יום: העיד רבי סימאי משום חגי זכריה ומלאכי על  שני אדרים שאם רצו לעשותן שניהן מליאין עושין שניהן חסירין עושים אחד מלא ואחד חסר עושים וכך היו נוהגין בגולה ומשום רבינו אמרו לעולם אחד מלא ואחד חסר עד שיודע לך שהוקבע ר"ח בזמנו (ר"ה יט:). אדר הסמוך לניסן לעולם חסר (שם). נמצא כל חדשי השנה אחד מלא ואחד חסר (רש"י סוכ' נד:).  ותמצא בשנה ההיא שבעה חדשים חסרים וחמשה חדשים מלאים (העבור לר"א בר"ח הנשיא ב ח). — ג) בדקדוק, *חָסֵר, מלה כתובה בלי אמהות הקריאה, אחת במקום אחות, צדקם במקום צדיקים, וכדומה: לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה וכו' (והיו בקיאים) בחסירות ויתרות (קדוש' ל.). כאן חסרים ולהלן מלאים והנה תאומים בבטנה תאומים מלא כאן שניהם צדיקים ולהלן כתיב תומים חסר אחד צדיק ואחד רשע (מד"ר בראש' פה). אמר רבי ברכיה שועלים קדמאה מלא ותניינא חסר שעלים כתיב על שם שעלו של ים (שם שמות כב). אתה מוצא כל תולדות שבמקרא חסרים חוץ משנים אלה תולדות השמים והארץ ואלה תולדות פרץ וכו' תולדת יצחק חסר (שם ל). ותוֹצא ג' ב' מל' וא' חסר (מסור' בראש' א יב). מאֹרת ב' חס' ד חס' (חסרים דחסרים) (שם יד), ר"ל בלי ו אחרי האלף וגם אחרי הריש. הגדֹלים ג' חסר בתו' (שם יו). ולמשֹׁל ל' חסר (שם יח), ר"ל בלי ו בין שין ובין ל. וכבשֻה ל' חס' (שם כח). הבדֹלח ב' חסר (שם ב יב). — ד) °חָסֵר, שאין בו המעלות הנצרכות להשלֵמות: ויש איש שנשלמו סבותיו ובא שלם ואיש שחסרו סבותיו ובא חסר ככושי אשר לא הוכן ליותר מקבול צורת האדם (כוזרי א א). ששם (במים) הבע"ח היותר חסרים (רלב"ג איוב מא). וכבר רבים דברו על זה מאד כנגד אדון הנביאים שהיה חסר בהנהגה המדינית (ר"י אברבנאל, יתרו). ואין להאשים זולתי שכלנו החסר שאינו משיג דברי חז"ל כהוייתם (הקד' צידה לדרך למנח' בר זרח).