חִפּוּשׁ

° ש"ז, —  שה"פ מן חִפֵּשׁ, שליחת חפשי:  השמטת מלוה וגאֻלת ממכר, קריאת דרור ושלוח חפשי חפּוּשׁ הנרצע ביובל והאמה בסמן (מוס' א שבוע', תודה).  ודין יום או יומים וְחפּוּשׁ עבד כנעני בעינו או בשנו (שם, את שם).  — וכנ':  גופו (של עבד עברי) קנוי עד שיגיעו ימי חיפושו (רש"י קדוש' טז.).

חיפוש במילון: