חִפּוּשׁ
° ש"ז, — שה"פ מן חִפֵּשׁ, שליחת חפשי: השמטת מלוה וגאֻלת ממכר, קריאת דרור ושלוח חפשי חפּוּשׁ הנרצע ביובל והאמה בסמן (מוס' א שבוע', תודה). ודין יום או יומים וְחפּוּשׁ עבד כנעני בעינו או בשנו (שם, את שם). — וכנ': גופו (של עבד עברי) קנוי עד שיגיעו ימי חיפושו (רש"י קדוש' טז.).