חֲפִינָה

* , ש"נ, —  שה"פ מן חָפַן: והעלוהו (את הכהן הגדול) בית אבטינס וכו' ללמדו חפינה (יומ' יט.). מהו שיעשה מדה לחפינה (שם מז.). חפן ומת מהו שיכנס אחר בחפינתו (שם מט.). שיש כהן חפינתו גדולה ויש שחפינתו מועטת (מחז' ויטרי עז). —  ואמר הפיטן: קדוש כהנים ללמוד ולעשות יציקה ובלילה ופתיתה וַחֲפִינָה החמורה (אוהר' ר"י ברצלוני, אמנם). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים