*, ש"נ, מ"ר חֲפִיפוֹת, — שה"פ מן ב. חָפַף, חֲפִיפַת הראש בחכוך ובדבר מנקה, במיני בֹרית וכדומה, Kopfwäsche; shampooing:  כל מעשיה (של בת כהן) בטהרה חוץ מחפיפתה (תוספתא מע"ש ב א).  (עזרא) תיקן חפיפה (ב"ק פב:), ר"ל שתהא האשה חֹפפת ראשה קדם טבילה.  טבלה ועלתה ונמצא עליה דבר חוצץ אם סמוך לחפיפה טבלה אינה צריכה לחוף ולטבול (ניד' סו:).  תיכף לחפיפה טבילה (שם סח.).  פשתן ראוי לחפיפה1 כשות ראוי לשכר (הלכ' פסוק' לר"י גאון, מועד).  וכי בעלי חפיפות הן לסוכן שמן (רש"י כתוב' יז:).  שכל שעה עוסקת בחפיפת גופה ושערה ותבוא עליה ברכה (תוספ' ניד' סח.). — ובכלל °חכוך הגוף ושפשופו ביד בשעת רחיצה במרחץ וכדומה:  האברים החלושים בעת הבריאות ראוי שיחופפו יותר ממה שתחפף שאר האברים וכ"ש החפיפה היבשה ודרך החפיפה הזאת בעתות המנוחה שמונעת חדוש הכאבים באותן האברים החלושים (פרקי משה ח).  והחמישי מחלקי המרחץ החפיפה והיא בלי ספק מחממת (תרג' גלינוס, כ"י פריז).  ועוד מין החפיפה מה שהיא שעירה כלומר בחתיכות בגד שעירות והיא תמשוך את הדם אל החוץ מהר וממנה חלקה כלומר בכף או בחתיכות בגד רכות (קאנון א ג ב ד).  וגם יעשו בתחבושותיהם ומשקיהם הרפואות המנגבות הפותחות וכו' גפרית וסחיטת קשואי חמור וכו' וקצף הים וזה כיוצא בהם יאות לחפיפתם במרחץ (שם ג יד ד יא). — ושפשוף בהאצבעות במקום כֹאֵב:  ראוי שתכניס האומנת אצבעה בפיו (של הילד) בעת שיתחיל כאב צמיחת השינים ותחפף חנכיו חפיפה טובה כדי שתזול הלחות (קאנון ג ז י).