חָצִין

° 1, ש"ז, — מין קרדום, כשיל: המסר הגדול ויתד של מחרישה וסכין של טבחים וחרב של אושכפים וחצין החרשים וקורנס של בשמים (רמב"ם שבת כה ט).



1 ביונ' αξνη. בארמ' חצינא: וחצינא דנגרי שבת קכג:. מרא וחצינא ערוב' עז:.  באתרא דתנא דידן איכא תרתי חציני לרבתי קרי לה כשיל ולזוטרתי קרי לה מעצד ב"ק קיט:. — וכן בסור' חצינא, ותרגם ב"ע: אלקאדום אלפאשׂ, הקרדום הגרזן.  וגם בערב' יש שֵם זה וממש בצורתו העברית חַ'צינ خَصِين. ואמר אבן אלאערבי שהוא אחד משמות הפאש (הגרזן): אלחצינ אלחדת'אן ואלמכשאח, ואמר אבן שידה אלחצינ הוא פאש (גרזן) בעל פה אחד, ואמרו שהוא משמש בלשון זו"נ.  וכבר הטיל פרנקל (Fr. Aram 86) ספק בערביותו ואמר כי נשאל בערב' מארמ', עכ"פ הודה בכשרותו השמית ודחה דעת האומרים שהשמיים לקחוהו מהיונים, ואדרבה רגלים לדבר כי היונים לקחוהו מהשמיים, וכבר קים ואִשר זאת עמנ' לֶו בהערות לקרויס עפ"י השם האשורי חַצִנֻ.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים