°, ש"ז, מ"ר חֲצִיבִים, כנ' חֲצִיבִי, —  דבר שממנו נחצב דבר, ובהשאלה כנוי לאבותיו של אדם: והוא נמלט לקאשטילייא אשר שם מקום הורי ושם בית חציבי, ואז שלל רכושי עד בלי די ובז טובי וכספי עם זהבי (ר"י אברבנאל, תלונה על הזמן, או"נ ב).