*, ש"נ, — שה"פ מן חָצַב:  צריך שתהא חציבתן (של האבנים) בקודש (ירוש' יומ' ג מ ג).  חציבת קברו וחתוך תכריכין (רש"י ביצ' ו.).  החוצב דבר מה להכין אותו באופן שיהיה נאות לשמו בבנין ההוא וע"י החציבה ישוער  ויוגבל בתאר מיוחס אל האומן המלאכותי (נוה שלום א ז).  —  °ובהשאלה:  חקיקת וחציבת התהו והבהו ר"ל כל הנמצאות שנרשמו בהם (פי' יציר', מיוח' לראב"ד א י).