חַצְרוֹן

°, ש"ז, מ"ר חַצְרוֹנִים, — אחד מאנשי חצר המלכות, Hofmann; courtisant; courtier: ויען חצרון אחד משרי המלך אל יגע בכם איש (ויכוח ר' יחיאל, Wagenseil 8). וראובן משיב שאינו רוצה לגלות החצרונים המקבלים את השוחד כי יש סכנה בדבר אם יגלה (שו"ת מהר"י קולון קעג). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים