1, ש"ז, במקף חָק-, כנ' חֻקִּי, חָקְךָ, חָקּכֶם, מ"ר חֻקִּים, חֻקֵּי, חֻקּי, חֻקֶּיךָ, חֻקָּיו, —  א) מה שנקבע והחלט לפלוני, Bestimmtes ; chose fixé ; appoint, thing: רק אדמת הכהנים לא קנה כי חֹק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חֻקְָּם אשר נתן להם פרעה בראש' מז כב. והיה לאהרן ולבניו לחָק-עולם מאת בני ישראל שמות כט כח. כל זכר בבני אהרן יאכלנה חָק-עולם לדרתיכם מאשי יי' ויקר' ו יא. לך נתתים למשחה ולבניך לחָק-עולם במדב' יח ח. כי חָקְךָ וּחָק-בניך הוא מאשי יי' ויקר' י יג. ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וְחֹק לנערתיה משלי לא יה. ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חֻקִּי שם ל ח, ר"ל כמוּת הלחם הנצרכה לי. וְחֹק השמן הבת יחזק' מה יד. והנה נטיתי ידי אליך ואגרע חֻקֵּך שם יו כז, ר"ל מה שקצבתי וקבעתי לך לצרכיך. — וכמות קצובה של עבודה וכדומה: מדוע לא כליתם חָקְכֶם ללבן כתמול שלשם שמות ה יד, ר"ל הכמוּת הקבועה של לבֵנים. — ואמר הפיטן : ועֻנש (אדה"ר) בזעת אל לטרוף חֻקּוֹ משל' בר קלוני', אמיץ כח. — °חֹק ת"ח וכדומה, השכר הקצוב להם: ראו הגאונים ז"ל שאם אין משימין חק לתלמידי חכמים להתפרנס ממנו נטרדים במזונותיהם ואינם עוסקים בתורה ר"י עקנין, ס' מוסר ד ז. — °חֹק הישיבות: ואחר פטירת רבינו האי ורב שמואל הכהן אבן חפני נתמעט הלימוד בארץ שנער ונתדלדלו הישיבות ורבתה ועלתה חכמת התורה והתלמוד בארץ אספמייא ואפריקה והסבה היתה שנפסק חק הישיבות שהיה הולך לבבל מאספמייא ומאפריקה ומארץ המערב וארץ הצבי רס"ע אבן דאנאן, מאמ' על סד' הדורות. — ומדה וקצב לדבר מהדברים : לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה בעשתו למטר חֹק ודרך לחזיז קלות איוב כח כה-כו. — ובכלל, °מה שקבע לו אדם לעשות בזמן קצוב וכדומה : שאם יארע לאדם מקרה שלא השלים חוקו בלימוד היום שישלימנו מיד בו בלילה ולא ידחהו כלל טור או"ח, ד"א רל"ח. — ב) גבול שיושם לדבר, Grenze ; limite ; bound : אשר שמתי חול גבול לים חָק-עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו ירמ' ה כב. חֹק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך איוב כו י. — ומליצה, שָׁבַר עליו חֻקּוֹ, במשמ' קבע לו גבול, שלא יעברנהו: ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו ואשבר1 עליו חֻקִּי ואשים בריח ודלתים ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופה ישית בגאון גליך איוב לח ח-יא. — ואמר המשורר: אתה אחד ולשום לך חֹק וגבול נלאה הגיוני רשב"ג, כ"מ. — ובלי חֹק, בלי מדה וגבול : לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חֹק וירד הדרה והמונה ישע' ה יד. —  ג) זמן קצוב ושעה קבועה לדבר מהדברים, bestimmte Zeit; moment fixé; appointed time: מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חֹק ותזכרני איוב יד יג. אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקּו2 עשית ולא יעבר שם ה. יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חֹק3 מיכ' ז יא. בטרם לדת חֹק כמץ עבר יום צפנ' ב ב. — ואמר בן סירא: זכור כי מות לא יתמהמה וחוק שאול לא הגד לך ב"ס גני' יד יב. — ד) מה שקבוע בהטבע, המנהגים שהטבע מתנהגת על פיהם מעולם ואינם משתנים, Naturgesetz ; loi de la nature ; law of nature : כה אמר יי' נתן שמש לאור יומם וכו' רגע הים ויהמו גליו יי' צבאות שמו אם ימשו הַחֻקִּים האלה מלפני נאם יי' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים ירמ' לא לה-לו. — ומה שנקבע לאדם רעות ומקרי הזמן : והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש כי ישלים חֻקִּי איוב כג יד-יד. — ה) יעוד והבטחה,  Versicherung ; promesse, promise : אספרה אל חֹק1 יי' אמר אלי בני אתה תהל' ב ז. ויעמידה ליעקב לחֹק לישראל ברית עולם לאמור לך אתן את ארץ כנען שם קה י-יא. — ו) מנהג שנקבע ונתקבל כמו חובה,  Sitte ; usage custom : ותהי חֹק בישראל מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה שופט' יא לט-מ. ואמר אל בניהם במדבר בְּחוּקֵי אבותיכם אל תלכו את משפטיהם אל תשמרו יחזק' כ יח. — °ובכלל מה שנקבע להעשות בזמן קצוב : כי תביא חֹק זכרון להפקד כל רוח ונפש מוסף ר"ה, אתה זכר. — ז) הסכמות ותנאים שקֹבעים ביניהם שני צדדים, למשל הקונה והמוכר, וכיוצא בזה: ואקח את ספר המקנה ואת החתום והמצוה וְהַחֻקִּים2 ואת הגלוי ירמ' לב יא. — ח) בפרט, מה שקֹבעת וגֹזרת רשות עליונה אלהית או אנושית לעשות ולא לעשות ואיך להתנהג בענינים מתחלפים,  Gesetz ; loi ; law: וישם אתה יוסף לְחֹק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש בראש' מז כו. שם שם לו (האלהים לישראל) חֹק ומשפט שמות יה כה. ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חֹק ומשפט בשכם יהוש' כד כה. כחלק היורד במלחמה וכחלק הישב על הכלים יחדו יחלקו ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה (דוד) לְחֹק ולמשפט לישראל עד היום הזה ש"א ל כד-כה.והיתה להם חָק-עולם לו ולזרעו לדרתם שמות ל כא. ושמרתם את הדבר הזה (לעשות הפסח) לְחָק לך ולבניך עד עולם שם יב כד. ראה למדתי אתכם חֻקִּים ומשפטים כאשר צוני יי' אלהי דבר' ד ה. ומי גוי גדול אשר לו חֻקִּים ומשפטים צדקם ככל התורה הזאת שם ח. והזהרתה אתהם את הַחֻקִּים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון שמות יח כ. אלה הַחֻקִּים אשר צוה יי' את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו במד' ל יז. שמע אל הַחֻקִּים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות דבר' ד א. וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם הישבים בעריהם בין דם לדם בין תורה למצוה לְחֻקִּים ולמשפטים והזהרתי אתם דהי"ב יט י. ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חֻקֵּי האלהים ואת תורתיו שמות יח יו. ואם תלך בדרכי לשמר חֻקַּי ומצותי מ"א ג יד. אשר בְּחֻקַי לא הלכתם ומשפטי לא עשיתם יחזק' יא יב. למימי אבתיכם סרתם מֵחֻקַּי ולא שמרתם מלא' ג ז. והאזנת למצותיו ושמרת כל חֻקָּיו שמות יה כו. על מאסם את תורת יי' וְחֻקָּיו לא שמרו עמו' ב ד. אחלי יכנו דרכי לשמר חֻקֶּיך תהל' קיט ה. הורני יי' דרך חֻקֶּיך שם לג. (השאול פוערת פיה) למי שמשייר אפילו חוק אחד (שלא שמר אותו) סנה' קיא.. אפילו לא למד אלא חוק אחד שם. לא היו כופתין את הטלה וכו' משום דמהלך בחוקי העכו"ם תמיד לא:. — ובמשמ' *דת: בני עמד בחוקך1 ובו התרע ובמלאכתך התישן ב"ס גני' יא כ. — וקצת במשמ' גזרה, ענש: אך דברי וְחֻקַּי אשר צויתי את עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יי' צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו זכר' א ו. — ובמשמ' *גזרה ומקרה הכרחי שאין להמלט ממנו: האח למות כי טוב חקיך לאיש אננים וחסר עצמה ב"ס גני' מא ב. אל תפחד ממות חקיך זכר כי ראשונים ואחרונים עמך שם יג. — *על חֹק, במשמ' כפי הראוי, כמשפט: חכמי שיח במספרתם ומושלים במשמרותם חוקרי מזמור על חוק ונושאי משל בכתב ב"ס גני' מד ד-ה. *חֹק ולא יעבור: קבלנו דבריהם להיות בחוק ולא יעבור עלינו ועל הבאים אחרינו לדורי דורות פנק' קראקא, שנת שצ"ח, ועי' משפט. — ט) *סימן וחותם טבוע בבשר וכדומה,  Zeichen ; marque ; mark : אברהם אב המון גוים לא נתן בכבודו מום אשר שמר מצות עליון ובא בברית עמו בבשרו כרת לו חק ובניסוי נמצא נאמן ב"ס גני' מד יט-כ. אשר קדש ידיד מבטן חוק בשארו שם צאצאיו חתם באות ברית קדש תוספתא ברכ' ז יג. — ואמר הפיטן: נתונה בבריתך חוק בשארם, ממחצבת צורם מולדת שאורם, לברית הבט ותדיח כאורם יוצר יוה"כ, תאות נפש. —  י) במשמ' זכות על דבר מהדברים2 Recht ; droit ; right : שגמילות הטוב כולל שני ענינים האחד מהם לגמול טוב למי שאין לו חק עליך כלל והשני להטיב למי שראוי לטובה יותר ממה שהיה ראוי ורוב שמוש ספרי הנבואה במלת חסד הוא בהטבה למי שאין לו חק עליך כלל ר"ש א"ת, מו"נ ג נג.והיושר הוא להגיע כל בעל חק לחוקו ולתת לכל נמצא מן הנמצאות כפי הראוי לו שם. — °בְּחָק1 פלוני, בחוק, בְּחֻקּוֹ, בחוקו, ביחס לפלוני, במהותו, בטבעו, בכחו: הנה שם הספר והסיפור והספר בחק2 האל דבר אחד ובחק האדם שלשה מפני שהוא משער בשכלו ומדבר בפיו וכותב בידו הדבור ההוא כוזרי ד כה. שברא את עולמו בשלשה ספרים בספר וספור וספר כלם בחקו2 יתברך אחד שם. והחמר שלו (של הבורא) גם כן אינו דם ובשר זה תכלית מה שחשבוהו רוממות בחק השם ר"ש א"ת, מו"נ א א. אבל הכוונה להבין ענין השפע הנאמר בחק הבורא ובחק השכלים ר"ל המלאכים שם ב יב. והמובן מדבריהם שהם אומרים כמו שאין לאות בחקו להיותו בלתי ממציא הנמנעות כי לנמנע טבע קיים אינו מפעולת פועל ולזה אי אפשר לשנותו כן אין לאות בחקו בשלא יכול להמציא דבר מלא דבר שם יג. שכל התוארים שיחוייב שימצאו לו יתברך כמו היכולת והרצון וזולתם מן התארים שאם לא נמצאו לו היה חסר הנה אמנם ייוחסו אליו יתברך בצד שלא יקרה מזה חסרון בחוקו העקרים א טו. ולזה היה זה התואר מותר בחקו יתברך יותר מכל התארים ומכל השמות שם ב כז. שאין מחקו יתברך להמית צדיק עם רשע ר"י אברבנאל, וירא. בהיות הזרות (של לֵדת יצחק) והצחוק בחקו (של אברהם) ג"כ שם. ובלוט (אמר הכתוב) ומצות אפה ויאכלו להיות פלא האכילה בחקם (של המלאכים) שם. דבר שיחוייב בחק כל אדם לעשותו בתור אהבה ונדבה הנה הוא נקל מאד שיעשה מיראה חזות קשה לר"י ערמאה ג. כמעט שנמנע האדם בחק האדם להמנע מכל וכל מערוב ערובה לפעמים המאירי, משלי יא. כי הצדיק אין מחקו להתאוות רק למעשים הטובים שם, תועבת יי'. שיזהר מהאמין הנמנעות בחק יתברך שם יד, פתי יאמין. שמרע"ה השיג יותר ממה שבחק האנושי להשיג ראש' דעת לר"מ אלבילא קצט.. שהיציאה מהכח לפועל איננו שנוי בחק הנפרד לטוען בה טענות נוה שלום א ו. החלק הראשון הנמנע שנתן מניעתו בחקנו לבד ובחק המנהג הטבעי שם ז ב ו. דע כי התחייב מחק הממציא שיניח כל דבר שוקט על שורש מציאותו המחויב על צד חיובו והאפשר על אפשרותו וכן התחייב מחק הממציא שישיג את מה שהמציא השגה נמשכת על טבע מציאותו ושורשו מבלי שישנה טבע מציאותו ויתחייב עוד מחקו שישיג העתיד שיהא כך מאמ' השכל לראב"ן. לא יתכן התחדש לו (להבורא) ידיעה עתה מה שלא ידע מקודם ולא שיהיו לו ידיעות רבות והוא שבהתחלף הידועים יתחלפו הידיעות כמו בחקינו אבל נאמין שבידיעה אחת ידע הכל מה שעבר ושיתהוה שם. שידיעת אלה הדברים הוא נמנע בחק כל מוגבל ומוקף בזמן י"ג יסוד' המשכ' לר"ד בן בילא א. עם היות הענין ההוא בלתי נמנע בחקנו ובחק הטבע אלא הוא אפשרי רחוק מנח' קנא' לר"י מפיסא 114. כי לרוב שלימות האל ית' אין ראוי לאדם ליחס לו דבר שיהיה חסרון בחק האדם החסר אוהב משפ' לאיוב יד. שהשכל יחיב להאמין שמי שהוא סבת כל הסבות יתברך שישגיח בענייני נבראיו לתת לאיש בדרכיו וכפרי מעלליו ושזהו שלימות בחקו שם ז.