°, ש"ז, מ"ר חַצְרָנִים, — כמו חצרון:  שאיים אותם חצרן אחד מאדוננו המלך יר"ה (שו"ת ריב"ש רכח).  והארבעה הנזכרים בראותן חמת החצרן הנזכר ומיראתם אותו  בקשו ערבי אחר ומסר מודעה בפניו ובפני עדים כשרים שמתוך אנסם היו חותמין בברירה (שם).  אינו רוצה לפרוע ראובן מה שנשבע עליו שהוציא בעבורו אם לא יגיד לו לאיזה חצרן נתן שוחד וכמה נתן לו (שו"ת מהר"י קולון קעג).  אחר כל אלה הדברים היתה קטטה בין שני הבחורים הנזכ' על הבחורה הנזכ' והלכו ע"ז בפני החצרנים המלכיים והגיש כל אחד דינו לפני החצרנים (תשב"ץ ג ט).