חִצֲצֵר

1, פ"י, בינ' מַחֲצַצֵר, — תקע בַּחֲצֹצְרָה: ובניהו ואליעזר הכהנים מַחֲצַצְרִים2 בחצצרות לפני ארון האלהים (דהי"א יה כד). והכהנים על משמרותם עמדים והלוים בכלי שיר יי' אשר עשה דויד המלך וכו' והכהנים מַחֲצַצְרִים 2 נגדם (דהי"ב ז ו). ויפנו יהודה והנה להם המלחמה פנים ואחור ויצעקו ליי' והכהנים מַחֲצַצְרִים2 בחצצרות (שם יג יד). — והשמיעה החצצרה קול: וכל הקהל משתחוים והשיר משורר והחצצרות מַחֲצַצְרִים2 הכל עד לכלות העלה (שם כט כח). 



1 נגזר מן חצֹצרה, עי"ש. 

2 למערבאי מחצצרים כתיב מַחְצְרִים קרי, למדנחאי מַחֲצַצְרִים כתיב וקרי.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים