ב. חָרַק
*, פ"י, — כמו א. חָרַץ משמ' ג, עשה חתך דק, ופָעוּל חָרוּק, חֲרוּקָה, חֲרוּקִים, חֲרוּקוֹת, שיש בו חתך דק: כל ידות הכלים הקדוחות חבור ר' יונתן בן גורי אומר אף החרוקות (פרה יב ח). (קרנים) כרוכות חדורות וחרוקות (חול' נט:). והרי עז דחרוקות (קרניו) וחלבו אסור (שם). וכל שאין קרניו מפוצלות אם היו קרניו כרוכות כקרני השור וחרוקות כקרני העז (רמב"ם, מאכ' אסור' א).