חֵרְשׁוּת

°, ש"נ, —  מום החֵרֵש שאינו שומע:  הילוך וחגרות ראיה וסמיות שמיעה וחרשות ים ויבשה מעשה ובטלות (מדר' תמורה, ביהמ"ד ילינק א).  הואיל ולעולם היא (החרשת) יכולה למאן מפני חרשותה (רש"י יבמות קיג.).  שסבת האלמות היא חרשות יתחדש בעובר בעודו בבטן אמו ולא ישמע מה שמדברין לו (פי' המשנ' לרמב"ם, תרומ' א ב).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים