א. חֶרֶת
*1, ש"ז, — צבע שחור של רצענים ומעבדי עורות, Schwärze; noir; blacking: איזהו אדום כדם המכה שחור כחרת2 עמוק מכן טמא (משנ' נדה ב ז, ותוספתא שם ג יא). נוטל את החרת ונותן על גבו עור לבן ר' יוסי בי ר' בון אמר על גבי עור צבוע ((ירוש' שם ב ג.)). — ואמר הפיטן: גחן קדורנית כַּחֶרֶת3, אל תראוני שאני שחרחרת (יוצ' א פסח, אור ישע).
1 אין לו אח בשאר הלשונות האחיות, ולא נתברר מקורו. —
2 ואמרו בגמ' (שם כ.): חרת שאמרו דיו תניא נמי הכי שחור כחרת ושחור שאמרו דיו ולימא דיו אי אמר דיו הוה אמינא כי פכחותא דדיותא קמ"ל כי חרותא דדיותא. ע"כ. והוסיף הערוך, וז"ל: והשחור כחרת פי' חרת הצביעה שצובעין בה העורות. —
3 כך נקוד גם במחזור' מנוק' כ"י עתיקים בביה"ס כזנתנסי שברומא.