ב. חָשַׁל
*, — קל לא נמצא.
— נִפע', *נֶחְשַׁל, — נדחה והשלך בזלזול וכעס, verwerfen; rejeter; throw away: שלא היה (עמלק) הורג אלא בני אדם שנמשכו מדרכי המקום ונחשלו1 מתחת כנפי הענן (ספרי, תצא רצו).
1 פרשו המפרשים גם זה במשמ' רפיון כח. אך מהמליצה ונחשל מתחת הכנפים נראה כי הכונה נתרחק, השלך מן, והוא ממש כמו הפעל חַ'שַל خٙشٙل בערב' הרשום בהערה להשרש.