1, ש"ז, ובהוספת ה חַשְׁמַלָה, מלעיל, — א) שֵם דבר נֹצץ ומבהיק, ולא נתבאר בודאות מהו: וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה כעין הַחַשְׁמַל מתוך האש (יחזק' א ד).  וארא כעין חַשְׁמַל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב (שם כז).  ואראה והנה דמות כמראה אש ממראה מתניו ולמטה אש וממתניו ולמעלה כמראה זהר כעין הַחַשְׁמַלָה (שם ח ב).  — ובמשמ' °זֹהר ונגה: כשמוע השר יופי השירה, נפלא על חשמלי זהרה, ויאמר שירתך זאת גברה, על כל השירות ביופיה (עמנ', מחבר' ח).  — ב) * שֵם למין ממיני המלאכים מאירים ומגֻונים: מעשה בתינוק אחד שהיה קורא בבית רבו בספר יחזקאל  והיה מבין בחשמל2 ויצאה אש מחשמל ושרפתו (חגי' יג).  כנגדם למעלה אותם המלאכים הנקראים חשמלים ואִלו הם לפנים ממעלת הצדיקים (מדר' ג"ע).  באותה שעה רעשה הארץ והעולם מזדעזע והים מתפרד וחשמלי אש שהיו דומים לגדפי טווס מקיפים מסוף העולם ועד סופו (מדר' ג"ע וגיהנם).  כתובים בו (בהספר) ענינים ומלים מאירים כככבי גלגלים וכאראלים וכחשמלים (הקד' מנורת המאור).  וסוד החשמל שהוא המלאך העליון והקרוב אל השכינה (מנח' קנא' לר"י מפיסא 103).  — ואמר הפיטן: רוחש חשמל, אשר חש ומל, שבחו למל, ומעצומו יאמל (יוצר שבת ב' חנוכה, אמצו).  זכור נלהט אשר רהט דרוש חשמל והוא מקנא (יוצ' שבת ור"ח, אביר).  ומתעטפים בשרפים ואראלים, והמשילם לתרשישים וחשמלים (ר"י הלוי, קדוש יוה"כ, ברכו ה').  אראלים וחשמלים יתנו שיר לשם האל (יוצ' שבת א אחה"פ, אראלים).  ומלאכי מעלה הנעימו מהללו, ובהיכלו כבוד אומר כלו, שרפים ואופנים וזיקי חשמלו, קדושה ותהלה קדמו לסלסלו (יוצר ב' שבוע', וכל העם).  בחשמלי הערבות הראָה צור מלכי, כי מארץ ערבות יבש בקראי הכי (סמא"צ, נעי' יוה"כ, עב קל).  — ג) °הכח הטבעי שיש בקצת גופים שבהתחככם ימשכו אליהם גופים אחרים ויולידו אש ואור וכדומה, Elektrizität; électricité; e=ty: מה הספירות אם לא גלגלי שמים, האור החֹם הקיטור הַחַשְׁמַלָה3, כל כחות הטבע הם מלאכי מעלה, ידעום החוקרים גלויי העינים (יל"ג, שני יוסף בן שמעון ה).  — ופשט השמוש הזה מאד בפרט בדבור ובספרות החדשה, וגזרו ממנו גם פעל חִשְׁמֵל במשמ' טען גוף מן הגופים בכח החשמל.