חשם

°1, ממנו °חִשּׁוּם, °חָשַׁם, וי"א גם חַשְׁמַן.



1 שרש הניחו קצת בעלי הלשון להשם הפרטי חֻשם שבמקרא ולהשם חשמנים, ודמוהו להשרש הערבי חשׁם خشم שמשמש במשמ' עובי ושומן, ואמרו שמזה נסתעף המושג של כח ואמץ ושל גדלות ושררה, ועי' הערה לחשמן.